ממש בימים אלו התבשרנו על עוד רכישה של תאגיד ברקשייר הת'אווי שבבעלותו של המשקיע האגדי וורן באפט- רכישת חברת היינץ. התאגיד הינו חברת אחזקות או בעלים של כמה מן המותגים הגדולים בעולם: קוקה קולה, בנק אוף אמריקה, חברת הרכבות BNSF, ג'נרל אלקטריק ועוד ועוד.
אין ספק שהצלחותיו המתמשכות של וורן באפט בהשקעות הן חריגות בכל קנה מידה. האיש מדורג באחד המקומות הראשונים בין עשירי העולם.
בלי להכנס להסברים הכלכליים להצלחתו (לאחרונה התפרסם מאמר חדש שניתח את הצלחתו מההיבט הכלכלי) מעניין להתחקות אחר כמה מיכולותיו ותפיסות עולמו כמנהל, המשפיעות על הדרך בה הוא מנהל את פעילותו העסקית:
היכולת לסמוך ולתת מרחב פעולה אמיתי לאנשים העובדים איתו ותחתיו-
באפט אמר באחד הראיונות: "כל שותפות שבה אני לא צריך לבצע את העבודה היא שותפות מהסוג החביב עלי". ביננו: כמה בעלי חברות או קבוצות חברות וקונצרנים גדולים במשק הישראלי אתם מכירים שלא מעורבים באופן אישי בכל מה שנעשה בחברות שבבעלותם? עובדה מעניינת היא כי בהרבה מן המקרים, מנכ"לי החברות טרום הרכישה של באפט נשארו בתפקידם גם הרבה זמן לאחר מכן ולעיתים, דווקא השותפים העסקיים של באפט ברכישה- ולא הוא, היו אלה שדאגו לניהול החברות. עוד ביטוי לכך הוא העובדה כי ישנם כמה אנשים העובדים עמו ותחתיו כבר עשרות שנים.
לא מהמר-
באפט אמר פעם:" זה הרבה יותר טוב לקנות חברה נהדרת במחיר סביר מאשר לקנות חברה סבירה במחיר נהדר".
הוא קונה חברות בעלות מותגים חזקים ולא "מהמר" על "סוסים צעירים". מעניין לראות שעל הסקאלה שבין "מהמר" ל"לא לוקח סיכונים" באפט נוטה שלא לקחת סיכונים מיותרים ונכון יותר לסווגו כמי ש"הולך על בטוח". הוא רוכש אחזקות או בעלות בשני מצבים מרכזיים: חברות בעלות מותגים חזקים (חברות מוכרות וותיקות, בדרך כלל) או חברות שהצליחו לשרוד או לזהות הזדמנות עסקית בתקופת שפל כלכלי. הוא ידוע בכך שהוא קונה מניות של חברות איכותיות כשמחיר המניות נמוך באופן זמני בגלל נסיבות כלשהן.
ראייה לטווח ארוך– למרות "שמרנותו" ברכישות הוא עשה תשואות גבוהות על השקעותיו, דבר שלא מאפיין השקעות שמרניות יחסית. לרוב, ככל שאלמנט ההימור בהשקעה גדול יותר, כך גדל גם הסיכוי ל"כסף גדול" יותר. יש לכך גם הסברים כלכליים הקשורים למאפייני המניות שקנה ולמינוף אך לענייננו, אין ספק שבאפט, בן ה- 83, זיהה, כבר לפני כמה עשורים מגמות מסוימות בתחום ההשקעה. הוא לא מתעניין ב"אקזיטים" מהירים. ניתן לראות שלאורך כל השנים, אחד המפתחות המרכזיים להצלחתו הוא הסתכלותו והשקעתו בחברות לטווח ארוך.
חוש הומור– אז נכון שזה לא משפיע ישירות על ניהול עסקיו אך בעזרת חוש הומור אפשר להשיג הרבה בתקשורת עם אנשים ולבאפט זה תמיד מוסיף חן.
לפני כמה שנים הוא החליט לפרוש מניהול התאגיד אך לבסוף חזר בו. באגרת שהוא שלח למשקיעי ברקשייר האת'וויי הוא הסביר להם כי הוא אכן רצה לפרוש אך מצבו הכלכלי לא מאפשר לו…
למרות שמבחינת גילו באפט הוא מ'האתמול'- אין ספק כי במהותו הוא 'מנהל של המחר'.
