אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'- (בהשאלה, כמובן)
סביבת העבודה שלנו היתה מלאה בהומור ובמסר מובן
כי גם אם היתה נאמרת בדיחה
כניראה שמאחוריה היתה מסתתרת תובנה
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
'משקפיים ורודות' היו נחלתו
האיש היה אופטימי עם אנרגיות חיוביות
כאלה שממריצות וגורמות לרצון לרצותו
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
כניראה שהארגון היה מתנהל בשקיפות
כל אחד היה יודע איפה הוא עומד
בלי צורך ליפות או לעסוק בהתחנפות
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
התרבות הארגונית היתה מאופיינת בענווה ובערכים
זה נכון שהיה צריך להביא את ה"שורה התחתונה"
אך לא כשרות כל הדרכים
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
היתה משמעות לנחישות ולהתמדה
וגם אם היינו נתקלים בקשיים ובמהמורות
היה ברור ש 'שלוש ארבע ולעבודה'.
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
עובדי הארגון היו מרחיבים אופקים
לא רק בסוג הלקוחות ובמאפייני המוצר
אלא בידע רחב על תחומי החיים השונים
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
היה איזון של עבודה עם תרבות הפנאי
כי גם הוא 'אוהב להיות בבית'
ו'לקחת פסק זמן' מהעבודה זה חשוב וכדאי
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
כל התקשורת היתה מתנהלת "בגובה העיניים"
זה היה 'אני ואתה' בעבודת צוות
ואפשר היה למצוא בפשטות פתרונות ביניים
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
ליצירתיות היה מקום לא מבוטל
ניתן היה להתפתח לכיוונים עסקיים בלתי צפויים
כי יצירתיות היא באמת נחלת הכלל
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
ואתה היית במצב רוח ירוד
הוא היה מעודד: 'צא מזה, מה איתך?'
והיית מרגיש שאתה כבר לא אבוד
אם אריק איינשטיין היה 'מנהל של המחר'
הוא פשוט היה גורם לנו לעשות בעצם הווייתו
כי הוא היווה השראה לכל כך הרבה אנשים
ומשהו מה'ישראליות' שלנו הלך איתו…
